פוסטים מתויגים עם the aprons

  • 13 הופעות שאסור לפספס בפסטיבל חיפה 100

    העיר התחתית היא הבית של התרבות האלטרנטיבית בחיפה, מקום שאני מבלה בו לילות רבים. בגלל זה אחד האירועים המוזיקליים שהכי משמחים אותי הוא פסטיבל חיפה Live 100 שבמסגרתו מתקיימות 100 הופעות של אמני אינדי ישראליים במשך שלושה לילות בשלל הפאבים והבארים של העיר. אם אתם מכירים את הפסטיבל וראיתם את הליינאפ בטח כבר תכננתם ללכת להופעות של השמות הגדולים של הפסטיבל: אסף אמדורסקי, גלעד כהנא ואולי אפילו הילה רוח שיש לה באזז לא קטן בשנה האחרונה. ההופעות האלו בהחלט יהיו נהדרות ולא יאכזבו אתכם, אבל היופי של הפסטיבל טמון באמנים הצעירים והחדשים יותר, אלו שהוציאו פחות חומרים וקיבלו פחות התייחסות מהקהל ומהמבקרים, והפסטיבל הוא הזדמנות טובה להכיר אותם. ריכזתי רשימה של 13 אמנים כאלו שיופיעו בפסטיבל, שמעניין אותי אישית לראות אותם בהופעה ושכדאי לכם ללכת ולגלות אותם.

    חשש אמיתי

    הלהקה הגבעתיימית עושה מוזיקה שנשמעת בדיוק כמו שמוזיקה שנעשית על ידי צעירים צריכה להישמע. השירים שלהם עוסקים בקיץ האחרון כנערים, בין סיום של תקופה אחת להתחלה של תקופה אחרת בחיים, והפאנק הפופי שלהם הוא המצע המושלם לטקסטים האלה. הם הוציאו בתחילת השנה אי פי בכורה בשם "הודעה מוקלטת", ובו חמישה שירים שרק מחכים לרגע שהם יהפכו ללהיטים.

    עיזה בר, יום שלישי 6.9, בשעה 21:00

    Simple light

    סימפל לייט מגדיר את המוזיקה שלו כ-"רגאיי-דמדומים", והמוזיקה שלו בהחלט הכי אפקטיבית כששומעים אותה במהלך הלילה. הטקסטים שלו עוסקים במסע ואובדן זהות, בטבע ובאמונה, אבל הדבר המעניין היא הדרך שבה הוא שר אותם, ומערבב בין עברית לאנגלית בצורה זורמת וקליטה. בתחילת הקיץ יצא אי פי הבכורה שלו, "Night Creature", והוא מכיל 4 שירים, שהאחרון שבהם הוא לחן למזמור מתהילים.

    דוברין, יום שלישי 6.9, בשעה 21:00

    Her Majesty the Queen

    להקת האינדי פופ החיפאית מצליחה לעשות מוזיקה עם הרבה נשמה והשפעות מהאייטיז, ועדיין להישמע עדכנית ונכונה לסאונד של מוזיקת הפופ האלטרנטיבי ב-2016. האי פי שיצא להם בתחילת השנה, שזוכה גם להתייחסות מצד מבקרים בחו"ל, מוכיח את הפוטנציאל של הלהקה להיות הדבר הבא בפופ הישראלי.

    סינקופה, יום שלישי 6.9, בשעה 22:00

    עובר

    הלהקה עם השם המטריד-משהו עושה סטונר-רוק בעברית, בז'אנר שבו רוב הלהקות הישראליות מחליטות לשיר באנגלית. מהשיר היחיד שיש להם ביוטיוב, בנוסף לסרטוני החזרות שהם מעלים לעמוד הפייסבוק שלהם, עולה שהופעת הבכורה שלהם בפסטיבל תהיה אחת מהופעות הרוק המעניינות שבו.

    עיזה בר, יום שלישי 6.9, בשעה 22:00

    סוג ב

    כל האזור של חיפה והקריות, עם כל התעשייה והזיהום, אמור להיות פס ייצור של להקות פאנק זועמות. ובאמת, בשנים האחרונות קיימת התעוררות של להקות פאנק בעיר, כשהבולטת מביניהן היא סוג ב'. הפאנק של סוג ב' לא מהיר וחסר מעצורים, אלא איטי ומלודי, על גבול המטאל. כתיבת זרם התודעה של הלהקה הופכת אותה לקצת יותר ייחודית משאר להקות הפאנק החיפאיות, וגם פה, כמו במקרה של להקת עובר, הבחירה לשיר בעברית נותנת יתרון על גבי שאר הלהקות בסצנה.

    בארקי, יום שלישי 6.9, בשעה 22:00

    שרון דואק והסטוקס

    לפני הכל, שרון דואק היא כותבת חכמה ומיומנת. היא לוקחת סגנונות כתיבה מיושנים יחסית כדי להכניס בהם שפה ורעיונות חדשים יותר. בדרך היא גם מכניסה המון שנינות ואופי לתוך טקסטים אישיים. תוסיפו לזה את המוזיקה שמשלבת בין בלוז, ג'אז, ופולק של להקת הסטוקס שמלווה את דואק, וקיבלתם את "פרי מדבר", אלבום בכורה של זמרת שקל להתאהב בה, זמרת שיכולה לעמוד בקלות לצד גיבורות נשיות אחרות באינדי-פולק הישראלי של העת האחרונה כמו דניאלה ספקטור ודורון טלמון מג'יין בורדו.

    בית בובות, יום רביעי 7.9, בשעה 21:00

    ניסו

    מכל האלבומים הישראליים המוצלחים שיצאו בשנת 2015, דווקא האלבום הישראלי שהכי אהבתי, "היסטוריה ב'" של ניסו, לא זכה להתייחסות מהמבקרים והקהל בישראל. גם שנה אחרי שיצא, הוא עדיין אלבום שלם שמלא בטקסטים אישיים ומקוריים, שמרגישים פשוטים בהתחלה אבל ככל שמקשיבים יותר מגלים חרוזים, הגיות ומשפטים קטנים שמכילים בתוכם אמירה רגשית ענקית. מתחת לכל זה, ניסו הוא גרסה הרבה יותר מעניינת של עידן עמדי, עידן חביב, ועוד כמה עידנים שכבשו את המיינסטרים של גלגלצ. ההופעה של ניסו בפסטיבל היא אולי ההזדמנות הכי גדולה שלו לפריצה עד כה, אז אני מפציר בכם לא לפספס אותו.

    פיינט, יום רביעי 7.9, בשעה 22:00

    דניאלה טורג'מן

    הקול העדין של דניאלה טורג'מן, לשעבר סולנית Tiny Fingers, יחד עם מוזיקה אקוסטית מהפנטת, נותן הרגשה שאנחנו נמצאים תחת כישוף. כל השירים הפשוטים באלבום הבכורה הקטן שלה מהשנה שעברה מרגישים נורא גדולים ככל ששומעים אותם יותר, כך שאפשר להסביר את זה רק בדרך אחת: קסם. כנראה שתרגישו את אותה התחושה בהופעה שלה בפסטיבל, רק היא וגיטרה אקוסטית.

    פאב ה"עוגן", יום רביעי 7.9, בשעה 22:00

    נועם וזאנה

    נועם וזאנה גרה באמסטרדם והאלבומים שלה זוכים לביקורות משבחות על ידי המבקרים שם, אבל היא לא מקבלת הרבה התייחסות מהקהל הישראלי. האלבום השני שלה, "Love Migration", יצא לפני שנתיים וזכה להצלחה גדולה בחו"ל. באלבום וזאנה מתעסקת במשברי זהות המתבטאים במערכת יחסים ממרחק. יש פה שירי אהבה מתוזמרים וגדולים מהחיים שמעבירים טקסט חשוף ואישי.

    פאב הקבאריט, יום רביעי 7.9, בשעה 22:00

    פאב קלמנ'ס, יום חמישי 8.9, בשעה 22:00

    Mad & Lost

    יש סצנה אלקטרונית די גדולה בחיפה, והצמד מאד אנד לוסט של רן לביא ולי מילר הם אחד ההרכבים שמייצגים אותה בפסטיבל. אי פי הבכורה שהם הוציאו אמנם מכיל רק 3 שירים, אבל אלו שלושה שירים ממכרים שקשה להפסיק לשמוע אותם, שירים היפראקטיביים ומרגשים, מרקידים ומלודיים כאחד. קשה לעמוד בשקט בזמן שהשירים האלו ברקע, ואני מאמין שגם ההופעה שלהם תהיה בהתאם.

    בארקי, יום חמישי 8.9, בשעה 21:00

    בני אסתרקין

    בשנה שעברה בפסטיבל הייתי בהופעה של בני אסתרקין במרתף 10, וכמות הקהל הייתה זעומה להחריד. נורא התאכזבתי כי אלבום הבכורה שלו הוא אחד מאלבומי ההיפ הופ הטובים של הגל החדש של סצנת ההיפ הופ. "יום אחד כל זה יהיה שלנו" הוא עדיין אלבום מפוספס, ונשאר רק לקוות שהשנה יגיע יותר קהל לגלות את הכישרון של אסתרקין.

    בארקי, יום חמישי 8.9, בשעה 22:00

    The Aprons

    "כובש" זאת המילה הטובה ביותר לתאר את המוזיקה של טליה פרי וחווה כהן. האזנה לשירים שלהן היא כניסה לעולם חלומי שנבנה לאט-לאט סביבך. הצמד כבש אותי עם אלבום הבכורה שלהן ב-2012, והסינגל שהן הוציאו לאחרונה זכה לשבחים רבים בקרב המבקרים, ולי הוא בעיקר הגביר את הציפייה לאלבום הבא שייצא בקרוב.

    בית בובות, יום חמישי 8.9, בשעה 23:00

    3421

    3421 הם אחד מההרכבים הכי מוערכים שיצאו מחיפה בשנים האחרונות. הם חלק מהלייבל האלקטרוני BLDG5 ועושים דאבסטפ עם נגיעות של פסיכדליה ושיגעון כללי. אלבום הבכורה שלהם, "Bipolar", יצא ממש עכשיו. הדינמיקה בין המתופף חזוס והזמר\קלידן שוזין מובילה לאנרגיות מעיפות בהופעה, והאלקטרוניקה הפסיכדלית שלהם תתאים בול לשעה המאוחרת יחסית.

    סינקופה, יום חמישי 8.9, בשעה 23:00

  • The Aprons בראיון: "לא תמצאו אותנו עם סינר במטבח"

    נתקלתי בלהקת The Aprons בהופעה לפני כמה שנים. היתה שם רק באסיסטית שישבה על כיסא (טליה פרי) ומתופפת (חוה כהן), שתיהן שרו. והמינימליזם הזה יצר צלילים מכושפים שקשה להגדיר מעבר לז'אנר הגנרי "אינדי" או "פופ חלומי". אלבום הבכורה "Sound Stains" מ-2012 הגשים את החזון המוזיקלי של ההרכב ונשמע כמו יצירה טרייה מאיסלנד, וקליפ הנושא של האלבום זכה לעשרות אלפי צפיות בזכות האנימציה המושקעת שלו. עכשיו כשהלהקה חוזרת עם אלבום חדש וקמפיין גיוס מוצלח בהדסטארט, תפסתי אותן במייל לברר את הסיפור מאחורי ההרכב, איך הן יוצרות את הקליפים המושקעים, ומה קרה אחרי שהן נתנו את האלבום שלהן לג'וני גרינווד מרדיוהד.

    אז, איפה אתן ומה עשיתן לפני שהתחלתן לענות על הראיון?

    אנחנו בדיוק אחרי סשן צילומים לבלקוני טיוי על הגג של גן העיר בתל אביב. היה ממש כיף הרגשנו קצת כמו הביטלס.

    לא הצלחתי למצוא הרבה מידע על האייפרונס. תוכלו לספר לנו איך נפגשתן והקמתן את הלהקה ומדוע בחרתן להקרא הסינריות?

    נפגשנו לפני כ-15 שנה. שני אנשים שאינם קשורים זה לזה, הכירו ביננו במהלך שבוע אחד, אז כפי הנראה נועדנו להיפגש. התחלנו לנגן יחד רק לפני שבע שנים. טליה כבר ניגנה בשתי להקות, אליוט ופיץ וחוה למדה תופים ערב אחד החלטנו סתם לנגן יחד. כבר בהתחלה יצא לנו שיר שממש אהבנו ומשם הכל התחיל. מהר מאוד הסתבר לנו שאנחנו נותנות השראה אחת לשנייה ליצור עוד ועוד שירים, ושיש לנו ויז'ן מוזיקלי משותף שנובע מאיתנו באופן טבעי כשאנחנו יוצרות ביחד. את שם הלהקה בחרנו מתוך עולם דימויים נשי אבל בהפוך על הפוך: אף אחת מאיתנו לא יודעת לבשל ולא תמצאו אותנו עם סינר במטבח.

    פניתן להדסטארט בשביל לגייס כסף לאלבום הבא מדוע החלטתן לעשות זאת מאשר לממן אותו עצמאית?

    את מרבית ההוצאות על הפקת האלבום החדש מימנו מכיסינו. כעת נותר עוד סכום שיש להקצות להוצאות כמו יח"צ, הוצאת סינגל, הדפסה וכיוצא בזה. אחרי הרבה לבטים, החלטנו לעשות הדסטארט כיוון שהיום מושג החנויות תקליטים כבר כמעט ולא קיים, ואחוז ניכר מהרכישה של תכנים מוזיקליים נעשה אונליין. נראה כי ההד סטארט הוא דרך מעולה לשווק את האלבום וגם להנגיש אותו לקהל הפוטנציאלי שלו והחלטנו לסמוך על קהל האוהדים שלנו שירכוש אותו מראש.

    לסינגל החדש שלכן, "Day Off", יש ווייב מאוד פסיכדלי. האם זה מייצג את האלבום? למה עוד אפשר לצפות?

    קשה לאמר שהוויב הפסיכדלי מייצג את האלבום. השיר הספציפי הזה הלך לכיוון הזה וכל שיר בעצם ביקש את הכיוון שלו. עבדנו על כל שיר בנפרד לפני שנכנסו להקלטות אז יצא שהאלבום מאוד מגוון אבל עדיין שומר על הקו המייצג שלנו.

    הסינריות: מפרגנים יותר בחו"ל

    הסינריות: מפרגנים יותר בחו"ל

    הקליפים שלכן מאוד מושקעים ויש להם ניחוח מכושף שכזה. איך אתן יוצרות אותם?

    הקליפ הקודם שלנו, "Sound Stains", אשר מלווה את שיר הנושא מתוך האלבום הראשון היה הזדמנות מדהימה שנקרתה בדרכינו. צמד היוצרים לירן ושי גולדברג פנו אלינו עם חזון שלם ומושלם לקליפ שהם רצו לעשות לשיר שלנו. כמובן ששמחנו והסכמנו מיד. הם טרחו על הקליפ הזה שנה שלמה עם צוות של כ-40 יוצרים מוכשרים נוספים ויצרו את הקליפ המופלא הזה שהכה גלים בכל מקום אליו הגיע. בקליפ החדש, ששחררנו לא מזמן, ל"דיי אוף" (הסינגל הראשון מתוך האלבום החדש), היה לנו ברור שאנחנו רוצות לשמר את האווירה הקסומה מהקליפ הקודם, אבל בשפה קצת שונה. בחרנו לאזכר את הדמויות מהקליפ הראשון, אבל עם טוויסט. הפעם הבנות חוזרות ליער כדי לסגור מעגל. את הקליפ ביים בני אסטרליס ואנחנו מאוד מרוצות מהשפה הויזואלית שהוא הגיע אליה .

    אחד משירי האייפרונס נבחר לטריילר של הסרט "עלטה". איך זה קרה? האם קיבלתן הצעות שוות בעקבות ההזדמנות הזו?

    הבמאי של הטריילר פנה אלינו מהיכרות עם המוזיקה שלנו ובעקבות הטריילר הישראלי פנו אלינו המפיצים משאר העולם וביקשו להשתמש בשיר לטריילר שלהם. זה היה מאוד מרגש לקבל פניות מקוריאה, ברזיל צרפת ועוד. אנחנו לא בטוחות אם יש קשר אבל בהמשך פנו אלינו מההפקה האמריקאית של מחוברים וביקשו מאיתנו שני שירים לשני פרקים של הסדרה.

    אתן פועלות במקביל גם בארץ וגם בחו"ל. איך אתן מרגישות שמתייחסים למוזיקה שלכם בארץ לעומת שאר העולם? יש מקומות מסוימים על הגלובוס שבהם התחברו אליה יותר?

    יש תחושה שבחו"ל התגובות יותר מפרגנות. אולי סוג המוזיקה הזה מתאים יותר לחו"ל וכמובן שיש את עניין השפה. זה טבעי שמוזיקה באנגלית תתקבל יותר בקלות בחו"ל. כל פעם מפתיע מחדש ומאוד מרגש לשמוע שמישהו מהצד השני של הגלובוס מתחבר ומתרגש ממה שאתה עושה. מישהו פעם כתב לנו שהוא היה רוצה ששיר שלנו יתנגן בלוויה שלו.

    קראתי בראיון לאתר IDIOTEQ שפגשתן בארץ את ג'וני גרינווד, גיטריסט רדיוהד וגם אחד מההשפעות שלכן, ושנתתן לו את האלבום שלכן. איך זה הרגיש? איך הוא הגיב? שמעתן ממנו מאז?

    לתת לג׳וני גרינווד את האלבום הרגיש כמו לחזור להיות טינאייג'רית שמעריצה מוזיקאי: התרגשות מהולה בחשש. הוא היה ממש חמוד ואפשר היה להרגיש שגם הוא נבוך מהמעמד. אין לנו מושג אם הוא שמע את האלבום ולצעירנו עדיין לא שמענו ממנו.

    מה התכניות של הסינוריות לעתיד הקרוב?

    אנחנו מתכוננות למופע ההשקה שיערך ביולי. כיוון שבהקלטות האלבום, שתינו ניגנו את רוב התפקידים בעצמינו, ולא נוכל לשחזר זאת בהופעה חיה, החלטנו להרחיב את ההרכב וצרפנו אלינו שני נגנים נוספים לצורך המופע (ירון מלול ורועי נשיא) - אנחנו בעצם ארבעה נגנים שמחליפים ביניהם כלי נגינה תוך כדי הופעה.

    יש עוד משהו שתרצו להוסיף, בלי קלישאות וקידום עצמי?

    אל תאכלו חיות!

    האייפרונס יופיעו ביום שישי ה-6.5 בהאוס אוף מארלי בשעה 13:30, דיזינגוף סנטר בניין A קומה שנייה – כניסה חינם