Search Results for “ירונה כספי”

  • אינטרו 84: עדי שחם - טקסטים אין יור פייס

    צילום: יובל רוזין

    למרות שיש לנו שם דומה למדי, אין לי שום קשר משפחתי לעדי שחם. כל מה שאני יודע, זה שהיא אחת מהיוצרות הבודדות שעושות סינת'פופ בעברית, ועוד בסגנון אפלולי והגשה עוצמתית. אלבום הבכורה שלה יצא בקיץ, ולפי החומרים שיצאו עד כה מעריצי הילה רוח, ירונה כספי ופי ג'יי הארווי צריכים להקשיב טוב טוב.

    1. מי את?

    עדי שחם, בת 32, מוזיקאית-יוצרת. אישה. פמיניסטית.

    2. מאיפה את ואיך התחלת לעשות מוזיקה?

    כיום גרה בת"א, גדלתי ברעננה. עברתי לא פחות מ-16 דירות בחיי וגרתי בהמון מקומות בארץ. הייתי מהבנות ששרות במקהלה של בי"ס ומארגנות את הטקסים בתנועה וכתבתי שירה למגירה. ליצירת מוזיקה משלי הגעתי רק בגיל 27. עד אז גרתי בקומונה והקדשתי את החיים שלי לחינוך ומהצד גם למדתי פיתוח קול. כשהתקבלתי לרימון הבנתי מיד שלהיות זמרת לא מספיק לי. התחלתי לכתוב ולהלחין עם ידע מועט בנגינה. למדתי תוך כדי. ברימון אספתי את הלהקה שהייתה לי עד לא מזמן. לימדתי את עצמי לכתוב עיבודים בנוסף לכתיבה וההלחנה של השירים כי רציתי שתהיה לי שליטה אומנותית על החומרים שלי. לפני שנה החלטתי לפרק את הלהקה ולצאת לדרך משלי. היום אני מופיעה בדואו מבוסס מכונת תופים, סינתיסייזרים ובס תחת השם שלי.

    3. איך את מתארת את המוזיקה שלך?

    סינת'פופ/דארק אייטיז. טקסטים אין יור פייס.

    4. כיצד בחרת בשם הבמה שלך?

    עד לפני שנה הייתה לי להקה בשם "כבוד אחרון", זאת הייתה התנסות ממש חשובה וכיפית בשבילי אבל לקראת הסוף הרגשתי שאני מאבדת את עצמי. לחזור לשם שלי היה קצת לעשות ריקליימינג למוזיקה שלי. חוץ מזה אני לוקחת שיעורי כתיבה/הכוונה לחיים/אחות גדולה אצל הילה רוח והיא אמרה לי שכבוד אחרון זה חרא שם. אז הקשבתי לה.

    5. מה את שואפת לעשות מבחינה מוזיקלית?

    וואו. יש לי תכנית ל-5 שנים קדימה. אז בטווח הארוך למלא בארבי ושיהיה מלא קהל בהופעות. ואולי להתחיל להופיע בחו"ל. אם להתמקד בשנה הקרובה אני מוציאה אלבום ראשון בקיץ. הקלטתי אותו בבית הכי DIY ואני גאה בו ברמות. אני רוצה להמשיך לחדד את היצירה שלי להופיע מלא, לשתף פעולה עם מוזיקאיות שאני אוהבת.

    6. מה את עושה חוץ מלנגן?

    אני מלמדת פיתוח קול, קופאית בלבונטין 7, ומדי פעם כותבת למגזין נשים אונליין. אבל בתכלס רוב מה שאני עושה זה כותבת מוזיקה חדשה ומקדמת את המוזיקה הקיימת, יש לי יומיים בשבוע שאני יושבת בבית ומתעסקת רק בזה. הראש שלי עובד על מיליון רעיונות חדשים בדקה, אז תמיד יש מה לעשות.

    7. ממה את מושפעת?

    מה שמצית רעיון לשירים אצלי זה כעס, מבט מפוכח סביבי, לפעמים רעיון שקראתי עליו ואז פתאום חוויתי חוויה בחיים שלי שהדהדה אותו. הכתיבה שלי מושפעת בעיקר מספרים ושיחות עם חברות. מבחינה מוזיקלית אני מושפעת מפופ אייטיזי מתקתק כמו מדונה, יוריתמיקס וגם פוסט פאנק כמו סוזי אנד דה באנשיז. קולות נשיים תמיד תפסו אותי: קייט בוש, קארן או. במוזיקה מקומית גדלתי על גזוז עם הקול המושלם של מזי כהן. וכל העשור הזה של סוף האייטיז תחילת הניינטיז בארץ - טאטו, בלאגן, כרמלה גרוס וגנר, המכשפות.

    8. איזה אלבום היית לוקחת לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    The Silicone Veil" - Susanne Sundfør" - הקול המטריד והצלול והכי יפה ששמעתי בחיים על אלקטרוניקה חולה ופתאום תזמורת מיתרים קלאסית. אם אשמע רק עוד אלבום אחד בחיים זה חייב להיות זה.

    9. איזה אלבום היית מוחקת מדפי ההיסטוריה האנושית?

    הייתי פעם מעריצה של היי פייב אז אני יכולה להגיד מניסיון אישי שיש שם כמה אלבומים שלא חייבים אותם.

    10. איזה אמן היית רוצה לחמם ולמה?

    ערן צור. האיש לוחם. כשהוא עולה על הבמה הוא פשוט שורף. מגיש כל מילה בהתכוונות הכי טהורה. זה תמיד ריגש אותי. וגם למדתי אצלו ברימון והוא הכי אחלה חמוד.

    11. מה עוד תרצי להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    בנפול הפטריארכיה ננוחם.

    הופעות קרובות

    27.2 - לבונטין 7, ת"א - הופעה משותפת עם אלה שיק בלום
    15.3 - הופעה בקפה טיפול חיפה

  • אינטרו 26: Water Knives - עדשים על פני מלחמות

    יאיר יונה הוא אחד מהמוזיקאים הפעילים והמגוונים בסצנה (גילוי נאות: אני מכיר אותו אישית בזכות הפעילות הזו). הוא היה חבר בהרכבים כמו Jet Sam, Buffalo Boots, Farthest South; הוא עבד בין היתר עם ירונה כספי ונועה בביוף; והוא שחרר גם מוזיקה בתור אמן סולו, ובקרוב אלבום קונספט חדש על מלחמת יום כיפור. כאילו שזה לא מספיק, עכשיו יש לו גם צמד באס/תופים אינסטרומנטלי מסקרן בשם Water Knives. לפי סינגל הבכורה "Horsies", הם נשמעים כמו פסקול מרקיד לסרט מרגלים ים תיכוני, מוזיקה נסיונית קליטה שתזמין אתכם לזוז.

    1. מי חברי הלהקה?

    יאיר יונה - בס/אפקטים, עופר ביימל - תופים.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    ביימל הצטרף ללהקה של יונה (Farthest South) לפני כמה שנים, ומתוך העבודה בהרכב גילינו שיש בינינו חיבור מוזיקלי עמוק והחלטנו להרים פרויקט רק של שנינו עם כיוון מוזיקלי שונה.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    אנחנו עוד מגבשים את שורת המחץ האולטימטיבית. כשנכתוב אותה היא תכלול את המילים 'fאנקי', 'ריתמי', 'פסיכדלי', 'אקספירמנטלי', 'לפנים' ו-'עדשים'.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    לרומן פולנסקי יש סרט נהדר בשם "Knife In The Water". מאדהאני לקחו את השם שלהם מראס מאייר, קול דה סאק לקחו מפולנסקי, זו נראתה טכניקה טובה להמציא שם ללהקה.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    לגרום לאנשים להזיז את התחת, במעטפת של מוסיקה פסיכדלית/פאנקית לא מתפשרת. ליצור תדר של דאנסהול מבלי לנגן מוזיקה שקשורה לדאנס.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    לעופר יש תשוקה אינסופית לשפות, ויונה אוהב לבנות קונספטים

    7. ממה אתם מושפעים?

    עופר מגיע מפרי ג'אז אבסטרקטי ועד לסטונר, יונה מגיע מפסקולים לחששניים נטולי שיניים ועד אקספרימנטל עם שיני זהב

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    עופר: מבלי לחשוב יותר מידי - The Mars Volta - Deloused in the Comatorium
    יונה: חושב יותר מדי. כנראה את אמריקן ביוטי של הדד, אבל שאל אותי מחר שוב.

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    זו שאלה לא בודהיסטית בעליל אבל כנראה אוספים של שירי להקות צבאיות חדשות מהדור של שנות השמונים. כשהיו להם כריות בכתפיים. ושיער נפוח. והם נראו איום ונורא. ושרו שירים מטופשים כמו 'שרית הספרית'.

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    פריימוס, ג'ון פול ג'ונס ופלה קוטי. כי הקהל שלהם יהיה מוכן לגרוב ולדיסטורשן ונוכל להתמקם באיזור נוחות חמים ופריך אצלם בראש. ליונה יש חלום לפתוח לדיג'יי איוואן סמאג', שיביא סט טכנו-סינת'פופ אחר כך.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    תמיד נעדיף עדשים על פני מלחמות. תמיד.

    הופעות קרובות:
    פסטיבל יערות מנשה, יום חמישי 19.5 בשעה 22:00

    קרדיט צילום: Matanksy Photography

  • המאזין ברדיו 105: פריקוול לסיכום אלבומי ה'תשע"ה

    The Listener 105: Best of Israel HATASHA Prequal by Idosius on Mixcloud

    פריקוול? למה פריקוול!? כי אסכם את שנת ה'תשע"ה בחגיגיות ברדיו הבינתחומי יחד עם חברי למיקרופון יובל לוי מהתוכנית "הקוצב" ביום רביעי 16.9 בשעה 16:00. הבעיה היא שיצאה כל כך הרבה מוזיקה טובה בשנה העברית הזו שלא אספיק לשדר את כולה, אז החלטתי להקדיש לה עוד תוכנית אקסטרה, בכבוד. להאזנה בלחיצת פליי למעלה או קריאה ושמיעה סלקטיבית למטה. שנה טובה!

    טונה - גם זה יעבור

    מה פתאום מיינסטרים בבלוג אינדי? מילת המפתח היא "איכות". לעומת שירי המעליות שיצאו השנה טונה הביא ויז'ן של היפ הופ סינמטי, כמו שהוא קורא לזה, ולעומת ראפרים אחרים שמתחזקים פוזה שקשה לי להתחבר אליה טונה מרגיש מאוד מקומי מאוד אישי ומאוד רלוונטי - במיוחד בשביל בן 35 כמוני.

    Whaling Snails - Songs for Yael

    "שירים ליעל" נשמע כמו אי פי נשכח מהלייבל 4AD (פיקסיז, רד האוס פיינטרס, קוקטו טווינס) שרק עכשיו זכה לריליס. ההרכב יותר מבוגר מהרכב האינדי הממוצע, והבגרות עובדת לטובתם. הקולות המקוטעים של סולנית ההרכב מיכל גוטמן והגיטרות המצלצלות של ציקי קסטנבאום ריחפו השנה מתחת לראדר, אך הם דורשים האזנה.

    Nico Teen - In The Houses

    אלבום מטריד, רדוף, משונה. מעולה להליכה לילית ברחובות ללא מוצא או לשוטטות בירושלים.

    ירונה כספי - בניין קלפים

    די כבר עם נינט - ירונה כספי היא הרוקרית האמיתית של ישראל: מרגשת, נושכת, מלטפת, מבריקה.

    מורה מחליפה - מורה מחליפה

    מורה חיילת נעלמה ולא באה לכיתה אז קיבלנו את מורה מחליפה, והמורה הזו אשכרה באה ללמד אותנו משהו עם אינדי רוק עברי וטקסטים קודרים ומדוייקים מפרי עטה של דנה קסלר.

    יונתן כדן - פח האשפה של ההיסטוריה

    אלבום סולו לגיטריסט בית פתקית יוני כדן (ערופי שפתיים, מורה חיילת, ועוד). המוזיקה באותה הרוח כמו מורה חיילת: סוניק יות' פוגשים את נושאי המגבעת עם התמוטטות אישית וארצית כולל סימפולים מהרחוב החיפאי ואזעקה אחת מצמררת.

    Pits - Premeditated Endings

    למרות שאשמיע את Pits גם בסיכום "הרשמי", הייתי חייב להשמיע אותם שוב כי האלבום הזה אשכרה כזה פאקינג טוב - פוסט-רוק תל אביבי של התמוטטות עצבים בין המכוניות הצופרות בהפקת עמי שלו מהמונוטוניקס. הנה הנה מה שהם אמרו להגנתם.

    Lietterschpich - For Fears

    הקאמבק של הרכב הנויז המחתרתי ואחת מהלהקות עם השם הכי טוב אי פעם. אם רוב הישראלים מעדיפים לעלות על השולחן ולנענע את התחת למחיאת כפיים, האלבום הזה ישלח אותם להתחבא מתחת לשולחן ולכסות את הראש. אני דווקא נפנפתי אגרופים והוצאתי מהמערכת עוד קצת תסכול קיומי.

    Mechonat Hereg - Chaka of Zulu

    הארדקור טכנו קליט ומקורי לאוהבי Atari Teenage Riot ו/או Die Antwoord. הם אפילו התארחו אצלי באולפן.

    Tiny Fingers - The Fall

    פוסט-רוק טווין-פיקסי של להקת החפירות האהובה בארץ. הפעם האלבום הוא לא רק פרומו להופעה אלא יצירה בפני עצמה שמלאה בתשדורות של חבר מכוכב אחר.

    I Was A Bastard - In Your Great Heart

    זה עצוב, זה איטי, זה ארוך, וזה שמימי. הרביעיה המסתורית הזו מושפעת מלהקות כמו רדיוהד וגלקסי 500 ולא אכפת להם להראות את זה.

    Sun Tailor - This Light

    אני פחות בעניין של סינגרים/סונגרייטרים נוגים, ובכל זאת נדלקתי על היופי והעדינות וגם ההתפרצות הרגשית של סאן ושות'.

  • רועש רועש שקט: המאזין ברדיו 14.1.14

    השבוע ברדיו הבינתחומי התחלתי עם Pאנק רוק חצוף, המשכתי עם מגע נשי שורט/מלטף, וסיימתי בחופי בריטניה.

    1. Eagulls - Coffin
    2. Cheatahs - Get Tight
    3. At The Drive-In - Sleepwalk Capsules
    4. Ringo Deathstarr - Flower Power
    5. When Nalda Became Punk - Song for Carrie Mathison
    6. The Fauns - Let’s Go
    7. Chapterhouse - Pearl
    8. Blessa - Bloom
    9. ירונה כספי - לשונות מתערבלים
    10. Noria - Love Is Cruel
    11. Misty Miller - Wait
    12. Mogwai - Remurdered
    13. Venera 4 - Can You Feel
    14. British Sea Power - Chapter 1
  • אלבומי השנה של המאזין 2010 - שנים עברו

    The XX - The XX - 2009

    מה לעשות, לפעמים לוקח זמן עד שאני מבין שיש מוזיקה שהיא גם אופנתית, וגם טובה, זמן שלוקח להתגבר מהרתיעה הראשונית שמזכירים את השם של איזה הרכב בכל מקום ועד שאני אשכרה שומע אותם ברצינות. אז השנה ה-XX התגנבו לליבי ותקעו בו דגל. אני מעריך אותם בכמה רמות - על כתיבת השירים, הביצוע, הסאונד המינימליסטי והמיוחד, והסקסיות. כמו ה-Drums גם הם נתקעים לפעמים בתוך המסגרת שהם יצרו לעצמם, אבל אולי מתחמקים מזה קצת יותר באלגנטיות. מי היה מאמין שמוזיקה שמושפעת מ-TLC תשמע כל כך טוב?

    HEALTH - Get Color - 2009

    כנראה אחד הדברים היותר חדשניים ולא ברורים ששמעתי השנה, ועוד מחבורה מלוס אנג'לס ההדוניסטית שנשמעת באותה רמה כמו שהיא יודעת להתלבש. אני מודה לשחר מבית מונוקרייב שהכיר לי אותם בפעם הראשונה, ככל הנראה עוד ב-2009, אבל לקח לי זמן עד שהגיע הזמן הנכון בשביל להתחבר אליהם. בהתחלה השיר "Die Slow" קנה אותי עם האלקטרוניקה הקשה אך קליטה שלו, וככל שהעמקתי באלבום העמקתי בעולם הצבעוני רועש והלא בריא של הלת'. משהו לפתוח את הראש איתו.

    Slowdive - Souvlaki - 1993

    יש דברים שמשום מה לוקח המון זמן לשמוע עליהם, דברים שאתה שואל את עצמך איך זה שאף אחד לא סיפר לך על זה קודם. סלואודייב היא אחת מהלהקות האלה, וסופלאקי הוא אחד מהאלבומים האלה. הם בעצם השפיעו ישירות או בעקיפין על לא מעט מגיבורי המוזיקליים - רדיוהד, סיגור רוס, ובטח שעל אושנסייז. אז השנה התחברתי למקור ונסחפתי בגלי הדיסטורשן העמוקים שלהם, שוחה אחרי קולות הסירנות של זמרי ההרכב ניל הלסטד ורייצ'ל גוסוול. ביליתי עם האלבום הזה לא מעט לילות, בחלקם תוך כדי החלקה אל תוך השינה. לא בגלל שהוא משעמם, אלא בגלל שהוא אלבום שמושפע בדיוק מרגעים שכאלה בין עירות לשינה ואל תוך עולם החלומות.

    The Stone Roses - The Stone Roses - 1989

    בטח אלבום מובן מאליו לחלקכם, ואלבום שלא שמעתם בכלל לחלק השני. אותו שחר מבית מונוקרייב טוען שהבריטים עפים על האלבום הזה עד היום, ואני לגמרי יכול להבין למה. הוא מלא בקסם מהצליל הראשון ועד האחרון, כאילו כל הכוכבים התישרו פתאום לנגד עינינו ומישהו הצליח להקליט את הצליל שזה ייצר. הוא מחבר בין פסיכדליה ל-Fאנק לפוסט-Pאנק ועוד אלמנטים שאי אפשר להגיד בדיוק. עם היומרה והקול המהדהד הזה של איאן בראון, הגיטרות המתפטלות של ג'ון סקווייר, הבאס הפועם של מאני, והתופים הברייקיים של ראני, משהו מיוחד קורה פה ושומעים את זה עד היום. בקרוב הרטרו למאדצ'סטר, אם הוא לא החל כבר?

    ניימדרופינג להאזנות נוספות השנה

    Editors - כל שלושת האלבומים - בעקבות ההופעה האדירה שהם נתנו פה השנה
    Air Formation - Nothing To Wish For (Nothing To Lose) - 2010 - נזכרתי ברגע האחרון שהאלבום הזה הוא מ-2010, הייתי בטוח משום מה שהוא מהשנה שעברה. בכל מקרה, אלבום חובה מהשנה לחובבי השוגייזינג באשר הם
    קיצו - חול - 2010 - ירושלמים אבל איסלנדים בנפשם עם ארט-רוק משובח
    קין והבל 90210 - מסע הכזבים - 2010 - האלבום הכי מחורע שיצא פה אי פעם
    ירונה כספי - אגו - 2010 - הזמרת/יוצרת/רוקרית הכי שווה על אדמתינו שלא ברור איך היא לא סופרסטארית
    Electra - Heartbreak's For Fools- 2010 - אלבום לאנגלופילים שחבל שלא יצא כבר לפני 10 שנים
    Boom Pam - Alakazam - 2010 - רוק בלקני לפרצווף
    Nada Surf - If I Had A Hi Fi - 2010 - אלבום קאברים שנשמע בכלל כמו אלבום מקורי
    Delphic - Acolyte - 2010 - ניו ניו אורדר מהנה ביותר
    Windsor for the Derby – Against Love - 2010 - אינדי שוגייזי קטן וחמוד שכזה
    Fuck Buttons - Tarrot Sport - 2009 - אלקטרוניקה רועשת כמו שצריך
    Bloc Party - Silent Alarm - 2005 - התחברתי באיחור אופנתי
    Manic Street Preachers - Generation Terrorists - 1992 - המשכתי לטחון + עוד מוזיקה שלהם
    Happy Mondays – Squirrel and G-Man - 1987 - מאדצ'סטר!

    סה טו

    תודה שקראתם, האזנתם, והגבתם. מאחל לכולנו שנה מוזיקלית אינטרגלקטית ב-2011!

    לכל הפוסטים בסדרה »