העתיד כבר כאן 2 - קיצו + הגרלת כרטיסים

אם הייתי שואל אתכם ב-1990 איך תישמע המוזיקה הישראלית בשנת 2010, מה הייתם אומרים? ודאי הייתם נתקפים באיזשהו ויז'ן פוטוריסטי על כיפות זכוכית ענקיות וסייבורגים עם יכולות נגינה על אנושיות, או אולי על עידן פוסט-אפוקליפטי של שממה רדיואקטיבית ולהקות נודדות של נגני עוד עם מסכות אב"כ על טרקטורוני חולות. בטח לא הייתם משערים לעצמכם שעל המצעד השבועי ישלטו בעצם רבי עם קרחניסטים, להקה על שם הלאום-דת שלנו, ו...שלומי שבת.

אז אני שואל, אם זה אמור להיות העתיד, איפה החלליות? רובי הלייזר? איפה הג'ט פק שלי? ולמה המוזיקה הפסיקה לצעוד קדימה? אחרי עשור שלם שבו להסתכל אחורה היה שם המשחק, אני רוצה לשמוע אמנים שמסתכלים קדימה. אני מדבר על אמנים שלא נשמעים כאילו הם הגיעו מהאייטיז או מהסבנטיז, אלא כאילו הם הגיעו מהטוונטי-פורטיז, כלומר שעושים את המוזיקה שדמיינו פעם שצריך לעשות עכשיו.

זה למה, בין היתר, אמנים כמו Oceansize, M83, ו-dredg מדליקים אותי, כי הם נשמעים רלוונטיים לימים האלה והזמן הזה, כי הם דוחפים את המעטפת קדימה בתרגום מילולי מאנגלית (2 נקודות למי שמוצא לזה ביטוי מתאים בעברית). והיום בניגוד לזמנים עברו, אין יותר תירוצים. אם לפני שלושים שנה היה דיליי בין המוזיקה בעולם למוזיקה בארץ, שפשוט לא ידעו מה הולך בחו"ל מלבד מה שהיו מדווחים החוזרים והשבים מנתבג, היום אנחנו מחוברים להכל בריל טיים לייב פיד סטטוס פאקינג אפדייט.

לשמחתי גם בארץ יש ייצוג ללהקות שרואות דברים קצת אחרת. דיברנו בשבוע שעבר על לורנה_בי והזווית שלהם איך רוק/פופ אמור להשמע היום. יש גם את Tiny Fingers, סוג של Mars Volta הצברים, עם הפוסט-רוק האינסטרומנטלי הפרוע שלהם. אבל אם יש להקה אחת שמייצגת בשבילי את החזון הזה בצורה הכי מדויקת, אין ספק שמדובר בלהקה קיצו.

קיצו

צילום אמיר הבר

נתקלתי בקיצו בפעם הראשונה כאשר פספסתי את אינדינגב 2 ורק שמעתי איך מזכירים את שמם שוב ושוב ושוב בתור אחד מהשוסים של אותו הפסטיבל. בפעם השניה זה היה במונוקרייב נייט לייב הראשון איפה שדאגתי להיות נוכח ולראות אותם על גבי הבמה. דיברתי בפוסט של לורנה_בי על לראות הופעה מבלי בדיוק להבין או להכיל אותה. ובכן, זה בדיוק מה שקרה לי גם עם קיצו בערב ההוא.

הנה מופיעה בפני חמישיה ירושלמית מאוד צעירה וקצת משונה, שעושה מוזיקה קצת משונה, ומשום מה בקהל כל מיני אנשים זזו בתנועות קצת משונות לצליליה. אבל נגנבתי. נגנבתי מהשילוב הזה של רית'ם סקשן אסימטרי, עם אלקטרוניקה מרטיטה, עם גיטרה מהחלל החיצון, עם זמרת אדומת שיער בעלת אנרגיות בלתי נדלות. כל החבילה הזאת התחברה לכדי רוק מרגש, אמנותי, וזר מאוד בנוף המקומי. הרבה אנשים תייגו אותו כסקנדינבי. אני אומר שהוא מהעתיד.

ראיתי את קיצו עוד לא מעט פעמים בהופעה, אבל תמיד הרגשתי שמה שחסר מאחוריה כדי להשלים את הפאזל זה אלבום. אלבום שאוכל לשבת בבית ולשמוע אותו, שיתן חוויה וסיפור שהרגשתי שיש שם מאחורי המוזיקה של הלהקה, אלבום שיאפשר שמיעות חוזרות און-דימנד ושיתן למוזיקה לחלחל אלי לאט לאט באוסמוזה. אז לקח לא מעט זמן, אבל הזמן הזה הגיע. קיצו משיקים סוף כל סוף את אלבום הבכורה שלהם "חול".

"חול" הגיע לידי רק לפני שבוע, וחשבתי שיהיה לי משהו חכם לכתוב עליו היום, אבל אני לא מסוגל. הוא מסוג האלבומים שצריך לתת להם זמן ושמיעות כדי לספוג ולאהוב אותו כמו שצריך, ושבוע זה פשוט לא מספיק זמן. בינתיים תפס את אזני החצי הראשון שלו שאני מכיר מההופעות, מהפתיחה הבומבסטית "Inertia" שמצהיר בבירור את כוונות הלהקה קדימה, דרך "Diamonds" שנשמע כמו משהו שהיה יכול להיות בקלות בי-סייד מתוך "In Rainbows" (כן, של רדיוהד) ו-"Balloon" שחותך ממטרונום קצבי למן ג'אז אפלולי. אני מתחיל לעוף גם מ-"במרוצת הזמן", הגראנד פינלה שבו הכל מתרסק והאפוקליפסה שתביא את המדבר הרדיואקטיבי על ראשינו.

מספיק דיבורים, קדימה מעשים. קיצו משיקים את אלבום הבכורה הנפלא שלהם ביום שבת הזה ה-20.3 בתאטרון תמונע בתל אביב, וביום שבת הבא ה-27.3 במועדון הבאסס בירושלים, שניהם עם ויי ג'יי ואורחים מיוחדים. בגלל שהם יודעים שקוראי המאזין הם אוהדי מוזיקה אינטרגלקטית, בין המגיבים לפוסט הזה יוגרלו 2 כרטיסים להופעה של קיצו! אפשר גם לשלוח מייל לכתובת kitzuband@gmail.com ולהצטרף לרשימת ההנחות. האזינו לקיצו, בואו להופעה, נתראה בעתיד.

(ההגרלה עד יום שישי ה-19.3 הזוכים קיבלו הודעה במייל, תודה לכל המשתתפים!)

  1. תמיד תענוג לקרוא את התפיסה שלך על להקות ומוזיקה. אבל אני מקווה שאת זה אתה כבר יודע.
    זה נקודה מעניינת הפער בין ישראל לחו"ל מבחינה מוזיקלית. כי יש פה שני גורמים חשובים. אחד זה כמות אוכלוסייה (פחות אנשים – פחות להקות – פחות ג'אנרים וגיוון) מצד שני, יש את הנושא של השקעה ויצירתיות, שברור לא חסר בארץ. אבל יש תמיד את הביטוי הזה שמרגיזה אותי והוא נאמר הרבה – "יחסית לארץ". האפשרויות שהאינטרנט נתן לנו בעצם פירקו את המושג "יחסית לארץ". כל להקה שמשחררת שיר מתחרה מראש בספרה העולמית. להקה צריכה להיות טובה מספיק כדי שישמעו אותה גם באותו פלייליסט אתה צריך לבחור בין מארס וולטה או סוניק יות' (גם כשמכניסים למשוואה להקות צעירות יותר). זה לא לגמרי קשור לפוסט עצמו, אני יודע, אבל זה הדליק אצלי את הנורה הזאת. הלהקות שהזכרת פה אגב, מעולות כולן לדעתי.

  2. יעל says:

    מה שהמגיב הראשון אומר הוא נכון בתיאוריה. האינטרנט פתח אופקים רחבים מאי פעם, אבל בפועל, בערוצי התקשורת המרכזיים יש פחות מגוון משהיה פה לפני שני עשורים, ובאינטרנט צריך לדעת *מה* לחפש.
    אנחנו, שגדלנו על קוטנר, צה"ל 2, הפסקת 10 וכן הלאה, קיבלנו טעימה שעוררה את סקרנותנו ומשם התחלנו לחפש בעצמנו. מי שגדל כל חייו על גלגלצ לא יגיע אף פעם לשפע באינטרנט כי הוא לא יתחיל את החיפוש. אף אחד לא פתח לו את הדלת לשם.

    (ובאמת שחשבתי ב-1990 שבשנת 2010 מישהו יאמץ את החזון שלי להקים כיפת זכוכית מעל כל אזור המרכז ובפסגתה להתקין מזגן)

  3. קסטה says:

    אני בהחלט חוטאת בהשוואה של ישראלים לעמיתיהם בחו"ל. לאחרונה רציתי לשבח את האלבום החדש של "קטב מרירי" ויצא לי להגיד – זה לא מכאן, זה חוצלארץ! אז נכון שזה מעין ביטוי סלנגי, אבל שפה זה תודעה…

  4. נמרוד says:

    ראיתי את קיצו פעמיים בהופעה. בפעם הראשונה התלהבתי, בפעם השניה קצת פחות. אני מקווה שאני אצליח להגיע להופעת ההשקה כדי להגיע למסקנה סופית.

    לעניין הדיון (בלי קשר ישיר לקיצו) נדמה לי ששני דברים עיקריים שמבדילים בין הלהקות בארץ ובחו"ל הוא רמת ההפקה (שבחו"ל גם להקות קטנות יחסית יכולות להרשות לעצמם הפקה אמיתית) ונושא השירה באנגלית – אם זה הליריקה או המבטא שברוב המקרים מזהים אותם ככאלו שאנגלית היא לא שפת האם שלהם.

    אפשר היה אולי לגשר על הפערים הללו אם מוזיקת אינדי ישראלית הייתה מקצוע לכל דבר. כיוון שרוב המוזיקאים הנדונים מתפרנסים ממשהו אחר (שלעיתים קרובות לא קשור למוזיקה), הם נאלצים להסתמך על כישרון יותר מאשר על התמקצעות.

  5. AmiRach says:

    יאיי, קיצו מופיעים פה קרוב לבית, בבאסס בירושלים, אתה מגיע?

  6. אורי says:

    דוחפים את המעטפת קדימה
    =
    מותחים את הגבולות

  7. נויף says:

    יש!!! כרטיסים בחינם!!!
    (-:

  8. גל says:

    נשמעים מעולים, מעניין איך הם בהופעה.

טראקבאק לפוסט

  1. העתיד כבר כאן 3 – Tiny Fingers + הגרלת כרטיסים | המאזין

התגובות סגורות.