Search Results for “ירונה כספי”

  • ירונה כספי בפסטיבל הפסנתר: שיטפון של צלילים ומילים

    באמצע ההופעה של ירונה כספי בפסטיבל הפסנתר, המשורר רפי וייכרט הוזמן לעלות לבמה. הוא עלה מספר דקות אחרי שכספי ניגנה את הלחן שלה ל-"ארובות" שלו, השיר הכי טוב באלבום האחרון והמעולה שלה, "דדלוס ציפור". וייכרט עלה לבמה ונישק את ידיה של כספי, "ידי זהב כמו של ירונה חייבים לנשק", הוא אמר. השירים שוייכרט הקריא על הבמה היו יפים, אבל את כישוריו בתור אשף מילים הוא הדגים בצורה הטובה ביותר כשחזר ושיבח את כספי בין כל הקטעים - דווקא המשפט שנשאר לי בראש אחרי ההתארחות שלו היה כשניסה לתאר את יכולות ההלחנה של כספי בכך ש-"היא קופצת ראש לתוך השירים". כספי נראתה כמו מוזה בגלריה יפה במוזיאון האמנות לתל אביב, כשהיא זיהתה בקהל במאים שעשו עליה סרטים בעבר (כמו אילן יגודה, שעשה את "בעניין הבאסים" על סצנת הרוק בישראל של שנות התשעים), והוציאה ממשוררים כמו וייכרט את המילים הכי יפות ואת התיאורים הכי קולעים.

    כשניסיתי להחליט לאיזו הופעה ללכת בפסטיבל הפסנתר, בחרתי בירונה כספי כמעט בלי התלבטויות. לא רציתי הופעות של אמנים שעושים עיבודים שקטים לשירים רועשים, או לראות אמנים עם שמות גדולים שיעשו הופעה סטנדרטית, אלא לראות הופעה של אמן שיודע לעשות קסמים עם הפסנתר שלו, וירונה כספי בהחלט יודעת לעשות זאת. כספי היא מהאמנים האלו שמוציאים מהפסנתר צלילים שנשמעים כאילו אף אחד מלבדם לא יכול לנגן אותם. הקסם של כספי לא היה טמון בסולמות או בשירים שהיא בחרה לבצע, אלא בהתמסרות שלה אליהם. זה היה נראה כאילו היא יוצרת את השירים שלה מחדש, חוזרת אל המקום בו היתה כשכתבה אותם. בתוך קהל קשוב ורציני, היה קל מאוד להיכנס יחד עם כספי אל עומקם של השירים.

    כספי: מאזנת בין עולמות מוזיקליים

    כספי: מאזנת בין המודרני לקלאסי

    כספי הרשימה עוד יותר כשהיא ביצעה שירי משוררים משני אלבומי המשוררים שהיא הוציאה ("דדלוס ציפור" ו-"מאפיה של אישה אחת"). כספי עמדה במשימה לא קלה והצליחה להעביר טקסטים של אחרים בצורה אמינה ומרגשת כפי שהיא העבירה את הטקסטים שלה, אבל כל מי ששמע לפחות פעם אחת את אלבומי המשוררים שלה יודע שהיא יכולה לעשות זאת בקלות, ומבלי להזיע ממאמץ-יתר. ההנאה האמיתית הגיעה מקאברים שירונה (עדיין) לא הקליטה: מצד אחד, הביצוע הוירטואוזי ל-"בובתי" של ביאליק העביר בצורה מהנה את השובבות של שיר הילדים הידוע, ומהצד השני "Wild is the Wind". כבר יש לו שני קאברים אלמותיים של דייויד בואי ונינה סימון, אך כספי הצליחה להביא אליו זווית אישית משלה, ולהפוך אותו לשיר אהבה עצוב ונוגה. גם הלחן שלה ל-"שיטפון" של אווה ליפסקה הפולנייה בלט במיוחד. כספי הצמידה למילים של ליפסקה "שיטפון" משלה של צלילים ומילים, עם נגינה הכי אינטנסיבית וסוחפת באותו הערב.

    מלבד וייכרט, כספי אירחה גם את הכנר אלכסיי סובה, שניגן איתה לאורך רוב המופע. כשסובה וכספי ניגנו ביחד, זה הרגיש כמו הופעה של שניהם כצמד, ולא של ירונה כספי מארחת. לכל אחד מהם היה תפקיד: סובה ליווה בחופשיות את הפסנתר של כספי וניגן בצורה שהרגישה בו זמנית מדויקת אבל גם לא צמודה לתבנית כלשהי, בעוד שכספי היתה המנצחת שנתנה את הטון והקצב של השיר בעזרת הפסנתר. כשהם היו במיטבם, סובה וכספי הצליחו לשלב בין המודרני לקלאסי, כשסובה קישט את הפזמונים החוזרים של כספי במיטב ריקושטים, וכספי החזירה עם שירה נקייה ומדי פעם הבליחה עם צעקות או חריקות שהזכירו תקופה אחרת בה היא היתה אחת מנערות הרוק המעניינות במוזיקה הישראלית.

    ובאמת, היה שווה לבוא להופעה רק כדי לנסות להבין את הגישה המוזיקלית הנוכחית של כספי. מי שרק לפני שנה הוציאה אלבום רוק בועט ואנרגטי, נכנסה כמעט לחלוטין לפרסונת המלחינה הנוגה של שירי משוררים. נראה שגם כספי עצמה עדיין לא לגמרי יודעת לאיזה כיוון היא רוצה ללכת. היא לא הצליחה להעביר את כל ההופעה על כיסא הפסנתר, ובסוף בחרה לקום ולנגן בגיטרה אקוסטית שגם בה היא שלטה היטב. הביצועים שלה על הגיטרה היו פורקן אנרגיות מהנה לקראת סוף ההופעה, שהראה שכספי מצליחה לאזן בין שתי העולמות המוזיקליים בהם היא מתעסקת, לקחת מהם את המיטב וליצור תערובת מוזיקלית מעניינת.

  • ביקורת אלבום: ירונה כספי - דדלוס ציפור

    בזמן האחרון נדמה שחוזרת ההתעניינות של המוזיקה הישראלית בשירי משוררים. בין אם זה ההתעסקויות של אמנים כמו שי צברי והילה רוח בשירים כאלו באלבומיהם, או באמנים שמוציאים אלבומים שלמים שמוקדשים לשירי משוררים כמו להקת מורה בשנה שעברה וברי סחרוף ושילה פרבר השנה. אל כל אלו מצטרפת עכשיו ירונה כספי, שבדומה לפרבר, גם היא נערת רוק שעושה מעבר למוזיקה שקטה ושירי משוררים באלבומה החדש "דדלוס ציפור".

    אלבום משוררים הוא צעד די שאפתני בשביל זמר-יוצר, ודרוש לכך עיבוד חכם ונבון שמעביר את הטקסט בצורה מדויקת. כספי צולחת כאן את אתגר העיבוד הרבה יותר מהניסיון הקודם שלה עם שירי משוררים ("מאפיה של אישה אחת" מ-2012). היא מוכיחה עד כמה היא כותבת ומעבדת מוכשרת, גם כשהיא יוצאת מאזור הנוחות שלה, והיא יודעת לשים את כל הטקסטים במקום שהכי טבעי להם בעיניה. המוזיקה נעה בין מזרח אירופה לרחובות ירושלים, בין בלדות פסנתר, לג'אז ושאנסונים, והוייב הוא יהודי להפליא. למרות האופי השקט שלהם, השירים פה בכלל לא מינימליסטים, וכספי ממלאת אותם עם מגוון רחב של כלים: כלי מיתר, כלי נשיפה, אקורדיון והפסנתר הנפלא של כספי שמנצח על כל החגיגה הזאת.

    yarona caspi

    כספי: בין מזרח אירופה לרחובות ירושלים (צילום: אניה גולה)

    יותר מכל, הלחנים של כספי עובדים כי הם תופסים בצורה נורא מדויקת את המשמעות של הטקסטים. "פזמון קיומי" מתעסק בלקבל את הדברים כמו שהם, והמוזיקה מתחילה בהתאם בצניעות ולאט לאט גדלה ומשתלטת על המאזין. גם "ארובות", שיר האהבה היפה של רפי וייכרט, מלא בתשוקה איטית שמתבטאת דרך הקול החם של כספי, שמדייקת בהגייה של כל מילה ומילה ודרך נגינת הפסנתר שלה. "המים נבונים מאיתנו" הוא תרגום לשירו של פאזיל חוסנו דג'לרג'ה והשיר האהוב עליי מהאלבום. יש בו חגיגה אירונית על כמה שאנחנו קטנים מול הטבע, והחגיגה הזאת מועברת דרך קצב שובב ורגע קטן-גדול שבו כספי מזמזמת כאילו-לעצמה "פה-פה-פה".

    מבחינת טקסטים, האלבום מלא בשירים שעוסקים ביחס של קטן מול גדול: האדם הקטן מול הטבע ב-"המים נבונים מאיתנו" או אהבה גדולה שנקנית בשמחות קטנות ב-"שיר אושר". זה אלבום שאי אפשר להאזין לו בישיבה בבית, אלא ברחובות הומים, בנסיעה ברכבות או אוטובוסים, וכל מקום אחר שגורם לבני אדם להרגיש כל כך קטנים. אצל רוב האנשים התחושה הזאת מובילה לעצב, אצל כספי זה מוביל לחגיגה. זה אלבום שצריך לשמוע המון פעמים, ולאט-לאט הוא גדל ונהפך מקטן לענק.

    לכאורה, המוזיקה כאן קרובה מאוד בסגנונה לאלבום הבכורה של כספי, אבל למעשה היא רחוקה שנות-אור ממנו. בין האלבומים הללו מפריד עשור שבו כספי התפתחה כיוצרת, חיפשה את הסאונד שלה, הקיפה את עצמה בכל פעם מחדש בחבורה מוכשרת להחריד של נגנים ולא הפסיקה ללמוד לגבי הדרך שבה היא יוצרת את המוזיקה שלה. כספי מגיעה ל-"דדלוס ציפור" אחרי כמה אלבומים שבהם היא הוכיחה את עצמה כאחת הקולות המעניינים ברוק הישראלי, אבל היא עדיין לא שבעה, ורוצה להמשיך לחקור ולחפש כיוונים חדשים. האלבום הזה מרגיש כמו שלב חדש בקריירה הסופר-מעניינת שלה, והוא גורם לי לרצות לדעת מה הולך להיות השלב הבא.

  • ירונה כספי באולפן: המאזין ברדיו 21.1.14

    אני אוהב לשדר ברדיו. מעבר להנאה האישית, כיף לי לנצל את האולפן לאירוח של המוזיקאים האהובים עלי. אחרי שפספסתי את ההופעות האחרונות של ירונה כספי, זמרת ורוקרית אדירה, החלטתי להביא אותה אלי לרדיו הבינתחומי.

    ירונה הגיעה עם הפאוור טריו החדש שלה (אסף פקר - באס וקולות, ניק קינסברונר - תופים וקולות) ולמרות שהתוכנית הוקלטה ב-10 בבוקר, שעה שלא קיימת בזמן רוקנרול, הם ביצעו את המוזיקה עם אקסטרה חשמל ואפילו ניגנו 2 שירים חדשים בבכורה עולמית - "בוקר ריק" ו-"סימור". עם כל הכבוד לרוז פוסטאנס, ברור למי יש פה את האקס פקטור האמיתי.

    1. ירונה כספי - אגו
    2. ירונה כספי - חייבת שיר (לייב)
    3. ירונה כספי - אבנים (לייב)
    4. ירונה כספי - בוקר ריק (לייב)
    5. ירונה כספי - שיר לגדיה
    6. ירונה כספי - אל תבקש ממני רשות (לייב)
    7. ירונה כספי - סימור (לייב)
    8. ירונה כספי - חומת תל אביב (לייב)
    9. ירונה כספי - דבורים עוקצות

  • הגרלת כרטיסים להופעת השקה של ירונה כספי

    ירונה כספי הוציאה אלבום חדש ממש לא מזמן. בקושי הספקנו לנוח מסערת הרוקנרול של אלבומה המשובח והקודם, אגו, והנה יצא לו מאפיה של אישה אחת. יש שני דברים מעניינים שכדאי לדעת לגבי האלבום לפני שאתם רצים לשמוע.

    קודם כל, יאפ, זה האלבום האלקטרוני של ירונה כספי. הוא הופק על ידי בוגר מכללת BPM בשם עמית מגן, וזורק אותנו קצת אחורה לרוק אלקטרוני אייטיז-ניינטיז סטייל הג'ינג'יות או Depeche Mode או Adore, האלבום האלקטרוני של ה-Smashing Pumpkins למי שזוכר.

    שנית כל, הטקסטים של האלבום מורכבים משירי משוררים מהארץ ומהעולם שירונה אימצה לחיקה והלחינה. היא כנראה בחרה את השירים בקפידה, כי המילים לא נשמעות זרות לשפתיה. אם תשאלו אותי, זה בגלל שהטקסטים פרי עטה של ירונה משובחים לפחות כמו הטקסטים של המשוררים.

    אז אם טרם אימצתם את המלצותי לראות את ירונה בהופעה, הנה הצ'אנס שלכם. ירונה חוגגת את יציאת האלבום בלבונטין 7 ביום רביעי הזה ה-18.1 בשעה 22:30 ומחלקת 2 כרטיסים זוגיים לקוראי המאזין! כדי להשתתף בהגרלה תשאירו כמובן תגובה, ואם בא לכם ספרו מהו "האלבום האלקטרוני" האהוב עליכם. הזוכים יקבלו הודעה במייל ביום רביעי בבוקר.

  • הגרלת כרטיסים להופעה של ירונה כספי

    בעולם מתוקן ירונה כספי היתה עכשיו סופרסטארית. היא מנגנת מעולה, יש לה שירים מרגשים, ואפילו ייחוס שאנו הישראלים כל כך אוהבים (היא היתה תלמידתו של ערן צור ואף נגנה כבאסיסטית בכרמלה גרוס ואגנר, ראה ויקי).

    אבל ירונה כספי, לפחות בעת כתיבה שורות אלה, היא שם איכות ליודעי דבר בלבד. למרות שלושה אלבומים משובחים (סימנתי את השלישי "אגו" כסחורה חמה בקיץ שעבר) ושפע של הופעות, תרבות המיינסטרים הנוכחית שדוגלת כרגע ב...בעצם לא ברור במה היא דוגלת, אולי סוג של בינוניות מזוקקת? בכל מקרה, תרבות המיינסטרים לא קיבלה אותה לחיקה ותכניות האירוח שלה.

    למזלינו לא אכפת לנו מהמיינסטרים. אנחנו יודעים להעריך מי סופרסטאר אמיתי מבלי שהמפיק שלו יוסיף לו את הסופרלטיב בתור שם משפחה מזויף. סופרסטאר אמיתי הוא מי שעושה מוזיקה איכותית ונוגע בנשמתינו עם מבט חד בעיניים. כזו היא ירונה כספי, וכל מי שמגיע להופעה של ירונה מסתכן לא רק בלהנות מהביצועים הבועטים שלה ושל להקתה, אלא להתרגש ולהתחבר.

    אם לא דירבנתי אתכם מספיק, מה עם הגרלה לגירוי החייך? ובכן, ירונה כספי מחלקת כרטיס זוגי להופעה ביום שבת 23.7 בלבונטין 7 בשעה 22:30. תשאירו תגובה וספרו מי עוד הוא סופרסטאר אמיתי לדעתכם, ואולי תעלו בהגרלה. הזוכה ת/יקבל הודעה במייל ביום שישי. נתראה בהופעה.