פוסטים מתויגים עם פאנק

  • המאזין ברדיו 117: סיכום הפּאנק של 2015

    The Listener 117: Punk of the Year 2015 by Idosius on Mixcloud

    בן טברסקי (Zaga Zaga, The Driers, אלמונים מתים) ואיתי אלזרדל (The Orions, Sweatshop Boys, Warp) מסכמים את 2015 בפּאנק סופר מגוון: מאוסטרליה ועד אמריקה, מילדים בני 14 ועד מבוגרים, מסטרייט אדג' ועד קווירקור (בתמונה: G.L.O.S.S). להאזנה בלחיצת פליי למעלה, או לקריאה ושמיעה סלקטיבית למטה.

    הבהרה של טברסקי לגבי קריאות ה-"Kingface" בזמן השידור: "ראינו סרט תיעודי על סצינת הפאנק בוושינגטון די סי. קוראים לו "Salad Days", סרט מצוין שסוקר את הסצינה מהלהקות הכי ידועות ועד להכי זניחות. אחת הלהקות שהתראיינו בסרט היתה להקה בשם Kingface. לא היה לנו מושג מי הם היו, אבל בכל פעם כשראינו את השם על המסך לא יכולנו שלא לומר בהתפעלות 'Kingfaaaccceeee!'"

    Sheer Mag - Sheer Mag II

    אלזרדל: איפי שני ללהקה מפילדלפיה, לו-פיי גאראז' שפולש למחוזות וז'אנרים כמו סול ובלוז, סולנית עם קול צפצפני בקטע אדיר.

    Royal Headache - High

    אלזרדל: אלבום שני ללהקה מאוסטרליה. פאנק רוק לו פיי עם שירת סול.

    Drug Church - Swell + Hit Your Head

    טברסקי: רביעיית פוסט הארדקור מאלבני ניו יורק עם פטריק קינדלון מ-Self Defense Family על השירה. מנגנים ערבוב של אימו ניינטיז, פאנק רוק ניינטיז ובגדול נשמעים כמו Title Fight עם פטריק קינדלון בתור סולן. הוציאו שני ריליסים השנה.

    The Coneheads - 14 Year Old High School PC-Fascist Hype Lords Rip Off Devo for the Sake of Extorting $$$ From Helpless Impressionable Midwestern Internet

    אלזרדל: ילדים משוגעים מאינדיאנה שעושים בדיוק מה שהטייטל הזה אומר.

    Video - The Entertainers

    אלזרדל: פאנק רוק מטקסס, אלבום שני סה"כ וראשון בלייבל של ג'ק וייט.

    Nervosas - Nervosas

    טברסקי: טריו פאנק רוק מקולומבוס אוהיו שמחזירים את הסאונד האפל והגותי של הדת' רוק האייטיזי עם גיטרות רבוייות בריברב וקורוס ושירה נמוכה וקודרת.

    No Problem - Kid Killer

    טברסקי: להקת פאנק רוק מאדמונטון קנדה שגם ממשיכה את הזרם הזה של פאנק רוק אפל וקודר רק עם נטיות יותר אנרגטיות ועצבניות.

    Sievehead - Into The Blue

    אלזרדל: פוסט פאנק משפילד. כנראה אלבום השנה.

    Radioactivity - Silent Kill

    אלזרדל: להקה מדנטון טקסס עם חברים ממארקד מן ובאד ספורטס, אלבום שני.

    G.L.O.S.S. - DEMO

    טברסקי: להקת הארדקור פאנק כועסת ועצבנית מאולימפיה וושינגטון. חברי הלהקה הם קווירים וטראנסג'נדרים ששרים על איך זה להיות מנוכר בחברה שמתקשה להכיל אותם.

    Torso - Sono Pronta A Morire

    טברסקי: להקת הארדקור פאנק מקליפורניה, ריליס הפאנק של השנה עבורי, הארדקור פאנק סופר כועס, סופר עצבני. קצר ולעניין, אין פה שיר איטי אחד, הכל קולע ועובר כמו סופה של עצבים.

    Night Birds - Mutiny At Muscle Beach

    אלזרדל: אלבום שלישי וראשון ב- Fat Wreck Chords להרכב אולדסקול הארדקור פאנק מניו ג'רזי עם אלמנטים של סרף שרק עושים את הכל להרבה יותר טוב.

    Pisse - Mit Schinken durch die Menopause

    אלזרדל: פאנק אוונגרד מאוד פתוח מברלין, מיש מש של סגנונות תחת מטריה אחת של אלבום אדיר.

    No Tolerance - You Walk Alone

    טברסקי: להקת סטרייט אדג' הארדקור פאנק מבוסטון. קצר, קולע, מהיר ועצבני. כמו שהארדקור פאנק אמור להיות.

    Violent Reaction - War

    אלזרדל: סטרייט אדג' הארדקור מליברפול/לידס. מהיר, חזק וכועס.

    Retox - Beneath California

    טברסקי: להקת הפוסט הארדקור מסן דייגו קליפרוניה עם אלבום שמצד אחד מבליט עוד יותר את הנטיות של הלהקה להארדקור, אבל מצד שני נותן המון ביטוי לריפים שמושפעים מרוקנרול.

    Weekend Nachos - Weezer Nachos

    אלזרדל: וויקנד נאצ'וז הם בד"כ להקת הארדקור/פאוור ויולנס משוגעת אבל כשהם מנסים לעשות וויזר הם משאירים לסתות שמוטות.

    אלבומים נוספים ששווים בדיקה:

    Red Dons - The Dead Hand Of Tradition
    Perspex Flesh - Ordered Image
    Jeff Rosenstock- We Cool
    Nakam- Self Titled LP
    Soupcans- Soft Party
    Open Letters - 10-23

    פאנק רוק שווה בארץ:

    Sweatshop Boys - Always Polite Never Happy
    Not On Tour - Bad Habits
    Moom - Moom EP
    Kids Insane - Split with Slander
    ZAGA ZAGA - Year One
    Almonim Metim - Endless Scummer Love EP

    התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 20:00-21:00

  • בשביל הקורו: דרוש דור חדש של Pאנק

    רקדתי פוגו אחד אחרון במועדון הקורו ודיברתי עם המייסדים שלו על מצב סצנת הפאנק הישראלי:

    מירצקי: "זו בעצם עוד דוגמה לכל המטרות שהצבנו בהתחלה, שאחת מהן היתה לחבר את כל הנושא הזה של להקות וקהל וסצנה. כלומר באמת ליצור בית, כי עומר לא הצטרף לקולקטיב מההתחלה אלא הצטרף מתוך הקהל, מאנשים שבאו למקום והבינו שקורה פה משהו ושהם רוצים להיות חלק מזה. ואת זה חיפשנו באמת. כשהיינו באמצע צרה או כשהיינו צריכים עזרה ועשינו כמה מופעי התרמה, ראינו שהקהל פאקינג אכפת לו - אנשים שלא יכלו להגיע שלחו כסף עם חברים שלהם לשים תרומה. שוב, הרעיון היה ליצור מקום קהילתי. זה לא היה עסק, לכולנו יש עבודות. הקורו עבד כדי לכסות את עצמו וגם זה בקושי, הרבה כסף יצא מהכיסים שלנו".

    להמשך קריאה בעכבר העיר

    קרדיט צילום: דודו רוזן

  • קאט! 3 סצינות רוק ישראלי שמתפוצצות בזה הרגע מול הפרצוף שלכם

    נשף הרוקסן של אביב גפן גרם לכלי התקשורת לרקוד את הצ'ה צ'ה צ'ה: החל מהדרת נשים ברוק וכלה בנוסטלגיה למוזיקה הגרועה ביותר שנעשתה בארץ אי פעם. אבל בעוד שהכתבים מנסים להשיג עוד טראפיק על חשבון פמיניזם ונוסטלגיה, הם הזניחו את הנושא הכי חשוב - את ההווה.

    לצערי, יש מיתוס מאוד גדול שמכסה את סצינת השוליים כמו סערת אבק, שכדי להכיר מוזיקה שלא משודרת בגלגלצ ונעשתה אחרי 1999, צריך "להיות בסצינה". אז בואו אגלה לכם סוד: לא צריך להיות בסצינה כדי להיות בסצינה. כל מה שצריך לעשות זה ללכת. לאן ללכת? לכל מקום שיש בו הופעה.

    אבל אפילו החברים שלי חושבים שאני איזה גורו שמכיר בעל פה את לוח ההופעות של האפרכסת. וואלה, אין לי מושג אפילו מה קורה השבוע - כל מה שאני יודע לעשות זה לגגל שמות בפייסבוק ויוטיוב. לא צריך להיות גאון בשביל זה, ובכל זאת, אנשים עצלנים, הם רוצים לקבל את הכל מוכן ומומלץ מבלי שיצטרכו להקיש על המקלדת. אז בואו אחנוך אתכם ואכניס אתכם "לסצינה", למעשה לשלוש סצינות רוק ישראלי שמתפוצצות בזה הרגע. תגידו שהמאזין שלח אתכם.

    1. סצינת ה-Pאנק בקורו

    הפאנק לא מת - הוא פשוט שם עליכם זין. בשקט רועש, ברחוב יצחק שדה 32, מתקיים מקום שהתגלגל בין כמה דורות של יוצרים עצמאיים. הוא התחיל לפני כ-16 שנה בתור הפטיפון, הפך לבר טבעוני-פציפיסטי ושונא צבא בשם הרוגטקה, והיום הוא נקרא הקורו ומאכלס את סצינת הפאנק התל אביבית. המקום בגודל של חדר אמבטיה, כך שבערב צפוף תמצאו שם 30 איש. אבל זו בערך כמות האנשים שחזו בסקס פיסטולז ב-Lesser Free Trade Hall במנצ'סטר - מופע היסטורי ששינה את העולם. חוץ מלהקות של צעירים מיואשים שלא מפחדים לצרוח את זה - למשל Zaga Zaga, Sweatshop Boys ו-The Orions - הקורו מקיים גם הקרנות סרטים וקוריוקי. אגב, המקום חוגג בקרוב קורולדת.

    2. אינדי קונספטואלי בצימר

    עם כל הכבוד ללבונטין ולאוזן בר - ויש כבוד - השוליים הכי שוליים קורים צעד אחד מעבר לאזור הנוחות של דרום-מרכז תל אביב בצימר, רחוב הגדוד העברי 5. תתעלמו מהזונות והמחטים המשומשים, ותחפשו כניסה לחצר לא מסומנת אלא בצעירים מנוכרים שעומדים בחוץ ומתאמנים בלהיות משועממים. תשלשלו 10 ש"ח למי שנמצא (לפעמים) בכניסה, ותגלו חלל מתפרק בקטע הכי טוב שיש, איפה שלהקות אגדתיות מוקמות וזוגות מרושלים-יפים מתעלמים אחד מהשניה מרוב אהבה. ההופעות מאוד מגוונות מקלאסי-מודרני ועד רוקנרול ושוגייז, אבל בדרך כלל יש להן איזשהו גוון אמנותי יותר עם גיגים קבועים של אסף עדן AKA רייסקינדר באיזשהו פורמט וגלריה צמודה שמציגה אמנות ביזארית.

    3. רוק סטלנים ברחבי העיר

    מאז שהריאלטי ריהאב סנטר נסגר, יש חבורה של רוקרים סטלנים חסרי בית שנעים ממועדון למועדון. הסצינה הזו ממוקדת מסביב לאחים אבירן ועומר חביב מלהקת Great Machine וגם כפיר רימוך, מנהיג להקת הספייס-רוק לטאות הענק מכוכב הניבירו. החבורה הפסיכדלית הזו יוזמת המון ערבי להקות דוגמת ה-"Rock'n'roll Space Boat" או "זונת חלל" שקיבל תשומת לב לאחרונה בזכות ציור פורנוגרפי של מישהי שנראית כמו איילת שקד. כך או כך, החבר'ה האלה עובדים רק עם מגברים בעלי ווליום 11.

    מכירים עוד סצינות? מה לעשות שאני גר בתל אביב ומוגבל בזמן ותודעה - תעזרו לי להשכיל ותשאירו תגובה.

    קרדיט תמונה: עידן עזרא

  • המאזין ברדיו 76: פוסט-הארדקור עם Zaga Zaga

    The Listener 76: Post-Hardcore Special with Zaga Zaga by Idosius on Mixcloud

    אירחתי את להקת Zaga Zaga (בתמונה) לכבוד השקת אי פי הבכורה שלהם בספיישל פוסט-הארדקור הכי ברוטאלי בתולדות הרדיו הישראלי. תשמעו אותם בשעה השנייה, ובשעה הראשונה תקבלו אינדי אקלקטי לריכוך האוזן מ-The Cribs ועד Bad Religion.

    התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי ב-19:00

  • Mad Choice נגד Sweatshop Boys בהופעה: קרב תרנגולים מוהיקנים

    Mad Choice ו-SWEATSHOP BOYS הבעירו אמש את הקורו בקרב תרנגולים מוהיקנים: מאד צ'ויס עם סקייט-Pאנק מהיר ועצבני; וסווטשופ בויז עם גאראג'-Pאנק מלודי וקיצי. להקה מול להקה, שיר נגד שיר, הם הראו איזה גיוון יש בפאנק, ובעיקר, השפריצו כיף מדבק לכל עבר כולל טראש טוק והתגרויות ערסיות מימי הזוהר של ה-WWF ("הניינטיז התקשרו: הם רוצים את הפאנק שלהם בחזרה!"). מי ניצח? הקהל - שנדלק ורקד פוגו ללא הפסקה.

  • מכורי האורגזמה באים

    לא ברור מה קורה במפת ההופעות של ישראל בזמן האחרון. עם כל הלחץ הפרו-פלסטיני והאנטי הישראלי, כשאפילו ונסה פאראדי מבטלת הופעה שאירגן איזה מיליונר צרפתי, מי לכל הרוחות מוכן להגיע לארץ? אני בטוח שמאחורי הקלעים המצב עוד יותר קשה ושלהקות טורקות למפיקים טלפונים ומעבירים את המיילים שלהם לתיבת הספאם.

    אבל כמו שאומר הפתגם הידוע באנגלית, when the going gets tough, the tough get going. וכך באיחור של איזה 30 שנה קיבלנו פה שתי הופעות חזקות של אגדות Pאנק שלא אכפת להן מהפוליטיקה. הן באות בשביל הכסף, בשביל המוזיקה, ובשביל האנשים. בספטמבר קיבלנו הופעה רוחנית של Public Image Ltd והטפות מפי השטן בכבודו ובעצמו, ג'ון ליידון. בחודש שעבר קיבלנו את The Fall, אגדה מנצ'סטרית שהרביצה בנו רוקנרול אינטיליגנטי. וב-15 במרץ נזכה לעוד אגדה מנצ'סטרית גדולה אף יותר, נזכה להופעה של Buzzcocks.

    אני לא כזה גאון באזקוקס. אני כן יודע, תודות לסצנה המעולה בסרט הגאוני והחצי-רוקומנטרי Hour Party People 24, שהם אירגנו את ההופעה הראשונה של הסקס פיסטולז במנצ'סטר, הופעה אינטרגלקטית שהטעינה את הנוכחים בה באנרגיה מטורפת לעשות משהו. סתם כמה אנשים כמו מוריסי מהסמית'ס, ברנרד סאמנר ופיטר הוק מג'וי דיוויז'ן ואח"כ ניו אורדר, וטוני ווילסון ז"ל מייסד Factory Records. הבאזקוקס היו אמורים לחמם אותם, אילולי המתופף והבאסיסט שלהם היו עוזבים ממש לפני המופע.

    עוד משהו שאני יודע זה שהבאזקוקס הם אלו שחיתנו באנגליה בין העצבנות והחיספוס של הסקס פיסטולז לאסתטיקה של הפשטות והכיפיות של הפופ. במקום לשיר על פוליטיקה, הם שרו על מערכות יחסים כושלות עם המון מלודיה והוקים קליטים ועצבניים, ונהיו לאחת מלהקות ה-Pאנק החשובות באנגליה ובכלל. יש שם אפילו תוכנית הומור בריטית מוזיקלית על שמם.

    אבל הופעה של להקה שאני לא מכיר מספיק זו הזדמנות לקרוא וללמוד עליה ולשמוע אותה. וכך למדתי שהבאזקוקס היתה להקת האינדי הראשונה, כלומר שהקליטה את אי פי הבכורה שלה במימון עצמי DIY ללא עזרה מאף לייבל. למדתי גם ש-Howard Devoto שהקים את הבאזקוקס יחד עם Pete Shelley עזב והקים להקת פוסט-Pאנק עם כבוד משלה, את Magazine. והסתבר שהבאזקוקס התפרקו בזמנו במחאה על כך שהלייבל שלהם, EMI הידועים לשמצה, לא נתנו להם להקליט את אלבומם הרביעי עד שישחררו אוסף של סינגלים באנגליה. אבל למה אתם צריכים אותי בשביל לספר לכם את הסיפור? תקליקו על הויקיפדיה או אמ"ג, או ספרו בעצמכם משהו בתגובות.

    זה נכון שהבאזקוקס לא כל כך רלוונטיים ולא מחדשים כלום כבר הרבה זמן. אבל אם לשפוט לפי ההופעה של פיל ודה פול, זה לא משנה. מה שמקבלים מהופעה כזו זה אנרגיה קינטית מטורפת שלא נעלמת עם הגיל. זה לראות את האנשים שהיו שם במהפכה כשערפו את ראשו של המלך בגיליוטינה, כאילו שהדם עדיין לא ירד מידיהם והם ממשיכים להניף בחרבות. הם כנראה הולכים לבעוט לנו בתוחס, ואני מתכוון להיות שם ולספוג.

  • אלבומי השנה של המאזין 2010 - אד טרנר אנד דה דנילוף סנטר

    אד טרנר אנד דה דנילוף סנטר - אד טרנר אנד דה דנילוף סנטר

    אהבתי אותם ממבט ראשון, והסתבר שהייתי הראשון שראה ושמע אותם, סתם ככה, במקרה. אם הייתי מאמין בגורל, הייתי אומר שזה היה גורל, כי אד טרנר והדנילוף סנטר להקה מעולה. הם לא נראים ולא נשמעים כמו אף אחד אחר. הם הצליחו ליצור איזשהו שילוב אקלקטי בטירוף בין סגנונות, בין השכל לבין הבטן, בין נושאי המגבעת לווייט סטרייפס לנירוונה לג'יימס פאקינג בראון. אני יכול לזרוק עליהם סופרלטיבים עד מחר, אז תעשו לי טובה, לכו לראות אותם בהופעה, תשמעו את האלבום שלהם, הוא מדבר בעד עצמו.

    לעוד פוסטים בסדרה »